הלוואי והייתי רק דמות בספר
דמות מושלמת,
שהחיים מחשלים אותה והיא ישר מתאוששת ונלחמת ברע.
הלוואי והייתי רק דמות בסרט
עם תסריט טוב והפי אנד.
הלוואי
והלוואי
כ"כ הרבה משאלות
שלעולם לא יתגשמו
כי החיים הם לא פנטזיה
הם
חרא. למרות כל הטוב והיופי והאפשרויות שהן מציעות.
בסוף היום-
לפני שאני הולכת לישון
אני בוכה
ולא מרגישה כ"כ חיה.
אני מרגישה מתה.
ורוצה למות.
כי מוות נראה לי כ"כ מתאים עכשיו.
וגם מאוד מרוחק ולא צפוי.
מוות,
המילה מסתלסלת על לשוני בגוון אדום עקוב מדם.
וכ"כ הרבה שטויות.
שיגמר כבר!!
בבקשה.
שיגמר כבר.
;){kind=link}