הכול עובר מולי.
כל השנה.
ההתחלה,
העצב
והכאב, תסכול, בלבול, ייאוש.
די.
כמעט בוכה..אך עוצרת את הדמעות.
התעודה לא משנה דבר.
הציונים לא מעניינים אותי.
אני רק צופה בעבר.
הרעש
והשקר
והשיגעון
וכל הלכלוך שהרגשתי.
אני עוצרת.
מסתכלת סביבי.
די.
ומגיעים החיבוקים
החיוכים
"ההתרגשות"
ההבטחות
הגעגועים
ואני
אומרת שלום.
והולכת.
ומאחלת לעצמי בלב.. שיהיה חופש טוב.
;){kind=link}